טיפול וייעוץ מיני עבור בגיל השלישי
מיניות וקיום יחסי-מין מתקשרים בחברה המערבית כשייכים לצעירים, ופחות נתפסים כמאפיינים את חוויית הזקנה. תפיסה זו נובעת משני גורמים עיקריים:
הגורם הראשון נובע מסטריאוטיפיים חברתיים שגויים שגורמים לבני הגיל השלישי להצטייר כא-מיניים ("העולם שייך לצעירים" / "החשק המיני נעלם עם הגיל" / "מין הוא לצורך ילודה בלבד" וכו'). קביעות ומיתוסים אלה הם לא רק מוטעים אלא גם בעלי השפעה שלילית משמעותית על עמדות והתנהגות של האוכלוסייה המבוגרת. השפעה שלילית זו עלולה לגרום לקשישים לאבד את ביטחונם העצמי, לדכא את הרגשות הארוטיים שלהם, להפסיק לחפש מגע, אהבה, חום ואינטימיות וכן להשפיע על תפיסותיהם של אנשי המקצוע.
הגורם השני נובע משינויים פיסיולוגיים-רגשיים-חברתיים שעשויים לאפיין את בני הגיל השלישי, דוגמת:
* האטה בפעילות הפיסיולוגית של מכלול המערכות בגוף הכוללת, בין היתר, גם ירידה במסוגלות המינית.
* שכיחותן של נכויות או מחלות שונות, דוגמת: סוכרת, הסרת ערמונית, דיאליזה, אי ספיקת לב, חרדה, דיכאון- אשר עשויות לפגוע גם כן בתפקוד המיני.
* שימוש בתרופות שעלולות לפגוע בתפקוד המיני, דוגמת תרופות להורדת לחץ דם.
* העדר סיכוך טבעי של הנרתיק לאחר גיל המעבר
* אובדן בן/בת-הזוג
* דימוי עצמי נמוך / הפנמה של הסטריאוטיפ החברתי
* בדידות חברתית / מעגלים חברתיים מצומצמים
מעבר לכך, רבים מבני הגיל השלישי מאמינים שאי תפקוד מיני אינו מוכר כבעיה רפואית, חווים את אובדן הזקפה כאובדן הגבריות וכן חוששים כי שיחה עם איש מקצוע תצור מבוכה. תפיסות אלו עשויות ליצור תפקוד רב וכן לפגוע בדימוי העצמי ו/או בזוגיות.
עם זאת, למרות התפיסות השגויות ולמרות השינויים הפיסיולוגיים-רגשיים-חברתיים, מחקרים מצביעים כי אחוז גבוה של גברים ונשים נשאר פעיל מינית גם בגיל השלישי אך עם שינויים בתדירות, באינטנסיביות ובאופן.
מטרתו של הטיפול / הייעוץ המיני עבור בני הגיל השלישי מתמקד בשמירה על הפעילות המינית והאינטימית לצד הפחתת החסמים והקשיים שעשויים לפגוע בהנאה המינית. הטיפול כולל בחינה מחודשת של המיניות והצרכים המיניים-אינטימיים של האדם או בני-הזוג, ומציאת חוויה מינית מותאמת אשר תהא מספקת ומטיבה עבור שניהם.